ליפז ולירן הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: סבתא דינה היקרה התגעגענו לחיוכים ולצחוקי... מאיר הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: לאמא הכי יפה שיש בעולם אני אוהבת אותך... ליטל הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: סבתא אני אוהבת אותך!... דנית הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: סבתא אני אוהבת אותך ומתגעגעת המון ...... עדן אורן ושירן הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: "סבתא את חסרה"... גבי הדליק/ה נר לזכר דינה בת סולטנה וקנין: "אשת חיל הייתה אימנו היקרה והאהובה"... דפנה הדליק/ה נר לזכר ישעיהו רמז: אבא שלי, איך אוכל להמשיך בלעדיך? .עדיין ... יואב הדליק/ה נר לזכר ישעיהו רמז: אבאל'ה שלי, אהבתי אותך אהבת עולם ,אוהב א... שחר הדליק/ה נר לזכר טלי ועקנין: צחוקך המתגלגל לא ימוש מליבונו לעולם. יהי...
עינב ג'מו
האתר לזכרה של עינב נפתח על-ידי עשהאל ששון ב-03/05/2006.
aenav-gamo.ad-olam.co.il
אילן קרופיק
האתר לזכרו של אילן נפתח על-ידי עפרה קרופיק ב-22/04/2006.
ilan-krupik.ad-olam.co.il
ליאת כהן - שלוש
האתר לזכרה של ליאת נפתח על-ידי אילנה ידיד ב-19/04/2006.
liat-cohen.ad-olam.co.il
תומר סרצי
האתר לזכרו של תומר נפתח על-ידי גיא סרצי ב-27/02/2006.
tomer-serchii.ad-olam.co.il
אורי ברדוגו
האתר לזכרו של אורי נפתח על-ידי נטלי ממן ב-25/02/2006.
ori-berdogo.ad-olam.co.il
אליהו כנפי
האתר לזכרו של אליהו נפתח על-ידי עפרה כנפי מצפון ב-12/02/2006.
eliahu-kanfi.ad-olam.co.il
רויטל זילברבוש
האתר לזכרה של רויטל נפתח על-ידי פנינה זילברבוש ב-11/01/2006.
rvital-zilberbus.ad-olam.co.il
משה רוזנפלד
האתר לזכרו של משה נפתח על-ידי אפרת רוזנפלד-לב ב-30/12/2005.
moshe-rosenfeld.ad-olam.co.il
פיני אלבז
האתר לזכרו של פיני נפתח על-ידי אביעד אלגזר ויוסי מצליח ב-25/12/2005.
pini-elbaz.ad-olam.co.il
לטקס, טקס הקבורה, מנהגי אבלות, היבטים משפטיים, היבטים פסיכולוגיים וכדו'.
מיתוסים מול מציאות
שאלות ותשובות
אבל אצל ילדים
עבור האדם המתאבל, תקופת האבל היא משך הזמן הקשה והמורכב בחייו. רגשות של כעס וכאב, אובדן וחששות מלווים את הימים הקשים הללו. אל המערבולת הרגשית והצער הנורא מצטרפים גם מיתוסים חברתיים, שרובם מתגלים כמופרכים, ושאלות רבות. על מיתוסים ומציאות, וגם אולי, מעט תשובות, בשורות הבאות.
מיתוסים מול מציאות:
הדבר הנכון ביותר עבור המתאבל הוא להימנע מלדון באובדן
גם האמיצים והחזקים ביותר בינינו רוצים לדבר על האובדן, כולל דיון בפרטים הקטנים ביותר. שיתוף אנשים נוספים בצער ובאבל מסייעים להתמודד עם הכאב. בכל פעם שהאבל מדבר על אובדנו, מתקלפת ויורדת שכבה נוספת של כאב.
כדאי לצאת יותר ולהיות פעילים יותר
חשוב לעודד את האבל לשמר את קשריו החברתיים, המשפחתיים והדתיים. אבלים אינם צריכים לבודד את עצמם ולהסתגר. יחד עם זה, לא מומלץ ללחוץ עליהם לפעילות מוגזמת מדי או לעזור להם "לברוח" מכאבם באמצעות טיולים או פעילויות מוגזמת. יש להעניק לאדם האבל את הזמן הדרוש לו לעבד את האובדן.
את/ה צעיר/ה עדיין ותוכל/י להינשא שוב, יקירך אינו סובל עוד ועליך להודות על כך
האמונה שמשפטים מסוג זה יכולים לעזור איננה נכונה. אין לצאת בהצהרות שממעיטות בערך האבידה. יש להימנע ממשפטים כגון "הוא נמצא במקום טוב יותר כרגע", "יהיו לך ילדים נוספים" או "תמצא מישהו אחר לחלוק עמו את חייך". יעיל יותר להקשיב בהזדהות ובאמפתיה ולעשות כל שניתן כדי להקל על היגון.
בכי רב ובלתי פוסק מעיד על חשש להתמוטטות עצבים
הדמעות הן דרכו של הטבע לעזור לגוף. בכי מנקה את הגוף מרעלנים ואין זה מקרי שהוא מתרחש במהלך טראומה. זו גם הסיבה שבגללה אנשים מרגישים טוב יותר אחרי בכי.
שאלות ותשובות:
כמה זמן נמשך האבל?
שאלה נפוצה מאוד. אנשים שונים זה מזה ולכן אין תשובה אחת לשאלה זו. הכאב שמקושר עם האבל בדרך כלל פוחת עם הזמן. המשמעות היא שעם הזמן יש יותר ימים טובים מרעים, והרגשות הכבדים של הכאב שליוו את התקופה הראשונית מתחילים להיסדק ומפנים מקום לאופטימיות ואף לתקווה. מומחים מציינים תקופת הסתגלות שנמשכת בין שנתיים לארבע שנים, תלוי באופיו של האדם האבל ובמידת קירבתו לנפטר.
האם זה נורמלי להרגיש כאילו עומדים להשתגע?
בהחלט. אבל בפירוש יכול להיחשב זמן מטורף בחייו של האדם אבל. חשוב להבין שזה נורמלי להרגיש קצת משוגע: לנהוג במכונית כמו אוטומט או לבהות בניירת מבלי להבין את הכתוב. אל תסמכו על הזיכרון בימים אלה ורשמו לעצמכם מה עליכם לעשות. הסבירו לסובבים אתכם מה עובר עליכם ומדוע אינכם כתמול שלשום, והיו סבלניים כלפי עצמכם, כשם שהייתם רוצה שהאחרים יהיו כלפיכם.
איך מתמודדים עם החגים?
לא רק החגים הדתיים קשים, אלא גם אירועים כימי הולדת וימי נישואים, חתונות משפחתיות, יום האם וכו'. חשוב לתכנן מראש כיצד תבלו את היום ועם מי. דברו על אהובכם שנפטר, זה יעביר לסובבים את המסר שאתם מעוניינים לשמוע את שמו ולהזכירו. קיבעו לעצמכם סדרי עדיפויות - מה אתם רוצים לעשות, עם מי לחגוג וכיצד. בטאו את רגשותיכם ואם עולה בכם הצורך לבכות, עשו זאת. אם אתם חשים צורך לדבר על האובדן, מיצאו חבר טוב שרק יקשיב. שמרו את הזיכרונות, הוקירו אותם ואת הזמן שביליתם יחד - את זה אי אפשר לקחת מכם. הושיטו יד לאחרים כדי להסיט את המוקד מעצמכם ומכאבכם. אל תסתגרו ושימרו על קשר עם בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה. קבלו הזמנות לאירועים חברתיים והקפידו להגיע אליהם, גם כשלא ממש מתחשק לכם.
מה לעשות עם הכעס?
הגיוני לגמרי לחוש כעס. לפעמים הוא מכוון כלפי הנפטר, לעתים כלפי בן משפחה, הצוות הרפואי או אפילו אלוהים. הכעס יחלוף לאיטו אבל אפשר להקהותו באמצעים שונים: פעילות גופנית, עבודה פיזית בבית ובגינה או באמצעות שיתוף ופריקת לחצים על ידי שיחה.
האם מומלץ לבצע שינויים כמו מעבר דירה?
לאחר מוות או אסון יש פיתוי גדול מאוד לעשות שינויים בחיים. שינויים כאלה יכולים להיות מכירת הבית, קבלת משרה חדשה או שינויים אחרים בקריירה. אם אין סיבה דחופה לשינוי, עדיף לדחות אותו לפחות לתקופה של שנה ממועד האסון. הפיתוי לבצע פעולה שתרחיק אתכם מהזיכרונות הוא גדול, אך יש לזכור שיכולת השיפוט בתקופה זו איננה במיטבה והכאב עלול לפגום ביכולת לקבל החלטות. חיים חדשים דורשים זמן, נחישות וסבלנות.
התמודדות עם אבל אצל ילדים:
מותו של אדם אהוב הוא חוויה קשה לכל אחד, אולם המפגש הראשון עם מותו של אדם קרוב, הפרידה וההתמודדות - קשים לילדים פי כמה. בזמן שהוא מעכל את אבלו, פונה הילד אל הוריו, הדמויות הסמכותיות בחייו, ומצפה מהם לתמיכה ולתשובות לשאלות הקשות.
לפניכם מספר דרכים ועצות שיסייעו לכם להתמודד עם כאבו של הילד ועם תחושת הבלבול שתהליך האבל יוצר אצלו.
ארבע דרכים לסייע לילד המתאבל
  1. היו שם עבורו. הקשיבו כשעולה הצורך לדבר או פשוט חבקו אותו כשהוא זקוק לנחמה.
  2. שתפו את הילד בזיכרונות נעימים מהיכרותכם עם הנפטר ואפשרו לו לשתף אתכם בזיכרונותיו.
  3. עודדו את הילד לצייר ציורים, לכתוב מכתבים או להביע את רגשותיו בכתב, כדי לרכך ולהקל את תהליך הפרידה.
  4. מסגרו את אחת מתמונותיו של הנפטר והעניקו אותה לילד כמזכרת. לעניין זה יכול לשמש כל פריט אחר שאותו מקשר הילד לנפטר ויכול להקל עליו את הפרידה ולשמר את זכרו של הנפטר.
מפגש ראשון של הילד עם רעיון המוות וההתמודדות עם האובדן
היו כנים וישרים עם הילד. אל תנסו להסתיר ממנו דבר או להפוך את המוות לסוד. הציגו בפניו את הנושא בהתאם לגילו ולהבנתו.
הקשיבו לתחושותיו ותנו להן מקום - ואל תאמרו לו כיצד או מה עליו להרגיש.
תנו לילד תחושת ביטחון כי אתם זמינים עבורו לכל אורך תהליך האבל.
אל תנסו להסתיר מהילד את צערכם וכאבכם. הורים נוטים "להיות חזקים" מול ילדיהם ולהסתיר את אבלם שלהם, כשהם טועים לחשוב שלכך מצפים מהם הילדים. ההיפך הוא הנכון - התנהגות טבעית של ההורים מעניקה לילדים לגיטימציה להתאבל, לבכות ולהביע את רגשותיהם.
כדאי לאפשר לילד מפגש וקשר עם אנשים קרובים לו מחוץ למעגל המשפחתי, בעיקר בתקופת האבל הראשונית, כדי לסייע לו בהתמודדות עם האבל ולאפשר לו לשתף אחרים בכאבו.
אל תצאו מנקודת ההנחה שהילדים יתגברו בכוחות עצמם. חשוב להיות ערים לתחושותיו של הילד, ליזום שיחות בנושא, להציע עזרה ותמיכה ולגלות אכפתיות פעילה.
שאלות ותשובות בהתמודדות הורים עם נושא המוות אצל ילדים:
מהם הסימנים העלולים לרמז על התמודדות קשה עם אבל אצל ילדים?
עייפות וחוסר אנרגיה, הפרעות שינה, קשיים בריכוז, כאבי ראש, כאבי בטן ופריחה על הגוף. שינויים חדים בציונים בבית הספר, נסיגה להתנהגות "תינוקית" כגון מציצת אצבע, הרטבה ורצון רב מהרגיל לקרבה ומגע מהווים גם הם סימנים לאבל.
האם על ילדים להשתתף בלוויה וכיצד מסבירים להם את משמעותה?
ההחלטה היא אינדיבידואלית בהתאם לגילו של הילד ולמידת הבנתו. הילד צריך לחוש שהוא חלק מהמשפחה ולהרגיש שקיבל הזדמנות להיפרד מהנפטר ולסגור מעגל, וכאשר מדובר בילד בוגר הלוויה היא חלק בלתי נפרד מתהליך זה. אם הוחלט לאפשר לילד להשתתף בלוויה, יש לתת לו הסבר מוקדם על הטקס ולהכין אותו לקראת הצפוי.
כיצד ניתן לגונן על הילד מפני הכאב על האובדן?
אין אפשרות "לחסוך" מהילד את הכאב וחשוב להבין שגם הוא נפרד, בדרכו, מאדם אהוב. אפשר להקל עליו את התהליך בדרכים שצוינו כאן ובדוגמה אישית אולם לא ניתן למנוע ממנו את תהליך האבל הטבעי והחשוב כל כך להשלמה עם האובדן.
האם כדאי לאפשר לילדים לראות את בני משפחתם והוריהם במהלך תקופת האבל?
בהחלט כן. חשוב שהילד יצפה בדמויות המשמעותיות בחייו בתקופה שכזאת, ויחלוק עמם את הרגשותיהם ואת שיחותיהם כשלב חשוב בתהליך הריפוי וההחלמה.
כיצד יכול האדם המבוגר לסייע לילד באבלו?
על המבוגרים לספק אווירה תומכת ואכפתית, שבה יוכל הילד לבטא את רגשותיו באופן חופשי. כדאי לחבק את הילד, להקשיב לו ולהעביר את המסר שזה בסדר לבכות. יש ילדים שירצו לבטא את אבלם באופן יצירתי יותר. כתיבת מכתבים, שירים או הכנת ציורים לנפטר, הן דרכים מצוינות להקל על הצער והכאב. את היצירות ניתן לשלב בטקס ההלוויה וכך להעניק לילד דרך משמעותית להיפרד מיקירו.
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©